אמניר תעשיות ושרותי סביבה בע"מ נ' גבריאלי

החלטה

המשיבה אוחזת בשיק שחתום ונמשך על ידי המבקש.

השיק הוגש לביצוע בהוצל"פ לאחר שחולל והצדדים חלוקים בשאלה אם חלה על המבקש חובה לפרוע את סכומו לידי המשיבה.

לטענת המבקש, כפי העולה מתצהירו, העיסקה שבין הצדדים היתה לפינוי גזם מאתרים שבהם עבד המבקש לתחנת מעבר שהיא מפעילה. לפי טענתו, סכום העיסקה הכולל היה בסך של 2800 ש"ח, סכום ששולם ביום ביצוע העיסקה במזומן.

הוסיף המבקש וטען, בסע' 5 לתצהירו, כי בשל כוונה לבסס קשר עיסקי ארוך טווח עם המשיבה, מסר למשיבה את השיק דנן, כערובה לתשלום עתידי בגין השירותים שיקבל מהמשיבה.

אין מחלוקת שלא נרשם על פני השיק כי הוא נמסר לביטחון בלבד, אולם המבקש מציין, בתצהירו ובעדותו, שחרף אי רישום הערה כאמור, נמסר השיק להבטחת תשלום בעתיד.

אין מחלוקת כי בד בבד ערכו הצדדים הסכם נוסף לאספקת אדמה מסוג מסויים שיספק המבקש למשיבה ואין מחלוקת שהאדמה לא סופקה בסופו של יום.

בחקירתו הנגדית לא נסתרה הגירסה שלפיה שיק הביטחון נמסר למטרה מיוחדת, דהיינו להבטיח תשלומים שיהיה על המבקש לשלם למשיבה בגין שירותיה וזאת חרף הניסיון להציג כי השיק נמסר בגין העיסקה להספקת האדמה ולהבטחת התחייבויותיו של המבקש לספקה במועד.

יתרה מכן, במהלך החקירה הנגדית, נשאלו שאלות רבות בעניין מהות הביטחון לשמו נמסר השיק והמבקש שב על עמדתו ואף הביע הסתייגות מנסיונה של המשיבה לקשור את שיק הביטחון לעיסקת אספקת האדמה.

אני ערה לעובדה שלא עלה בידי המבקש, במהלך החקירה הנגדית, ליתן הסבר מניח את הדעת בדבר סכום השיק והעובדה שלא צויין עליו כי הוא נמסר לביטחון.

יחד עם זאת, אני סבורה שגירסתו של המבקש לא נסתרה כהגנת בדים.

אוסיף ואומר כי המשיבה בסיכומיה הציגה גירסה עובדתית שאין לה יתדות בחומר המונח בפני, כאילו העיסקה מלכתחילה נערכה על שווי גבוה מכפי ששילם המבקש בפועל ולפיכך היא טוענת כי השיק דנן נמסר לתשלום יתרת התמורה (בגין הטמנת הגזם להבדיל מפינויו והובלתו).

הסכם שלא נערך בכתובים, על פי רוב מעלה מחלוקות בדבר תוכנו ומחלוקות אלה יהיה צורך לברר בהליך מלא בתיק זה, שכן כפי שעלה עד כה, הצדדים חלוקים בשאלת מהותה ותוכנה של עיסקת היסוד וכל צד מצוי בעמדה אחרת, המשליכה על השאלה אם אומנם נמסר השיק לביטחון ומה היה אותו תנאי.

סעיף 20 (2) לפקודת השטרות מעגן משפטית את גירסת המבקש ולפיו מותר להוכיח שמסירת שטר היתה על תנאי או למטרה מיוחדת. אין בסעיף האמור, תנאי כי יירשם על גבי השטר כי המסירה הותנתה בתנאי ולפיכך העובדה שהערה זו לא נרשמה על פני השיק דנן, אין בה, לבדה, משום לשלול מהמבקש את יומו בביהמ"ש.

ואולם, בהביאי בחשבון הן עובדה זו, הן את ההתייחסות שבה גם מצידו של המבקש במכתבו ובתצהירו לעיסקת אספקת האדמה, הן את הקושי להסביר בחקירה הנגדית את סכום השיק, אני סבורה כי יש להתנות את מתן הרשות בהפקדת ערובה.

סופו של דבר, ההתנגדות מתקבלת בתנאי שהמבקש יפקיד בקופת ביהמ"ש בתוך 45 יום מהיום סך של 3500 ש"ח.

היה ויעשה כן, ישמש תצהירו כתב הגנה. אם לא יופקד הסכום האמור, תדחה הבקשה וינתן פסק דין כנגד המבקש על פי השטר.

התיק לעיוני ביום 10.05.2010.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תש"ע, 22/03/2010 במעמד הנוכחים.

יפעת ביטון אונגר, רשמת